שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' זהבי ואח'

פסק דין

1.עניינן של התביעות דנן הוא נזקים שנגרמו לרכבי הצדדים בתאונה מיום 19.6.12. לצורך הנוחות, כינוי הצדדים יהיה לפי הגדרתם בתיק 8323-05-13.

2.הצדדים חלוקים בכל הנוגע לנסיבות ולאחריות הצדדים לתאונה.

3.התובעת טוענת, כי במועד התאונה, רכבה, אשר היה נהוג על ידי מר רונן לוי, ביקש לפנות שמאלה ברח' הירדן פינת רח' תל-חי ברמת גן, ובזמן תנועה איטית אל עבר נתיב הנסיעה הנגדי, הגיח לפתע הנתבע 1, מר זהבי, רכוב על קטנוע במהירות גבוהה - ופגע בו בחלקו הקדמי. לטענתם, האחריות לתאונה מוטלת כולה לפתחו של מר זהבי.

4.הנתבעים טוענים, כי רכב התובעת פנה שמאלה בחוסר זהירות, לא הבחין בנתבע 1 אשר הגיע מולו בנתיב הנגדי, חסם את נתיב נסיעתו של הקטנוע וכתוצאה מכך, לא היתה בידי הנתבע 1 כל ברירה אלא לבלום בלימת חירום אשר כתוצאה ממנה איבד שליטה, נפל מהקטנוע אשר המשיך ופגע ברכב התובעת. לטענתם, מר לוי הוא זה שאחראי בלעדית להתרחשות התאונה.

5.לפיכך, הצדדים הגישו תביעות הדדיות, כל אחד בגין הנזקים שנגרמו לרכבו. מר זהבי אף הוסיף לתביעתו ראש נזק בגין עגמת נפש והוצאות נלוות.

6.מטעם התובעת העיד מר רונן לוי אשר חזר על גרסת התובעת כמפורט בכתב התביעה. התובעת אף הציגה תמונות של מקום האירוע ושל רכבה לאחר התאונה [ת/1]. הנתבעת צירפה לתביעתה חוות דעת שמאית להוכחת נזקיה.

7.מטעם הנתבעים העיד הנתבע 1 אשר חזר על גרסת הנתבעים. הנתבעים אף הם הציגו תמונות ממקום האירוע [נ/2] ותמונות הנזקים שנגרמו לאופנוע [נ/1] וכן חוות דעת שמאית לעניין הנזק.

8.במהלך הדיון, שרטטו עדי הצדדים תרשים של מקום התאונה ומצב הרכבים בעת הפגיעה, כל אחד לפי גרסתו. תרשים הנתבע 1 סומן ת/4 ותרשימו של מר לוי סומן ת/6. עוד הוגשו הודעות העדים לחברות הביטוח ובמשטרה.

9.לאחר שמיעת העדויות עיון בתמונות וביתר הראיות שהוגשו, אני סבור כי גרסתו של מר לוי לגבי אופן התרחשות התאונה עדיפה על גרסתו של מר זהבי ואסביר:

א.עיון בתמונות רכב התובעת והפגיעות בו בחלקו הקדמי – שמאלי, אינן מתיישבות עם גרסתו של מר זהבי והתרשים שערך, לפיהם הרכב חסם את נתיב נסיעתו באופן מלא ועמד כאשר צידו הימני מופנה אליו במלואו [עמ' 4 לפרוטוקול שורות 14-21]. במקרה כזה היה מצופה כי הפגיעה תתרחש בצידו הימני של הרכב ולא כפי שנראה בתמונות.

ב.גם מקום הימצאו של הקטנוע לאחר התאונה, כפי שנראה בתמונות ובתרשים ת/6, מתיישב יותר עם גרסתו של מר לוי לפיה רכבו רק החל בכניסה לנתיב נסיעתו של האופנוע ועוד היה בזוית כך שחזיתו מופנית אל עבר הנתבע 1 שבא ממול.

ג.בהודעות הצדדים לחברות הביטוח ובמשטרה לא מצאתי מידע חיוני אשר עשוי להשפיע על מסקנתי דלעיל.

ד.לפיכך, מסקנתי היא שהתאונה התרחשה כאשר מר לוי החל בפניה שמאלה, נכנס לנתיב הנסיעה של מר זהבי, אולם חסם אותו באופן חלקי בלבד, כשהוא עומד בזווית כמתואר בתרשים ת/6.

10.שאלת האחריות תידון אפוא על בסיס הקביעה העובדתית הנ"ל.

11.אין מחלוקת, ומר לוי אף הודה בכך בעדותו, כי בעת שפנה שמאלה ונכנס אל תוך נתיב נסיעתו של הנתבע 1, אף אם עמד בזווית – עדיין חסם את הנתיב באופן חלקי. כל זאת, מבלי שהבחין בקטנוע המתקרב לצומת שהרי אילו היה מבחין בו, מן הסתם לא היה מתקדם בנסיעתו.

12.בין אם הסיבה לכך היתה חסימת שדה הראיה על ידי צמחיה ובין אם מסיבה אחרת – האחריות בכל הנוגע למתן זכות קדימה לרכב הבא ממול מוטלת לפתחו של מר לוי.

13.לטעמי אין חשיבות לנסיבות המדויקות בגינן איבד הנתבע 1 את השליטה בקטנוע, האם היה זה בעקבות בלימת חירום או כתוצאה מאיבוד שליטה תוך כדי נסיון התחמקות, שהרי ברור הוא שהסיבה לכך היא כניסתו של מר לוי לנתיב נסיעתו.

14.על שני פגמים מצביעה התובעת בהתנהגותו של הנתבע 1. הראשון הוא מהירות נסיעתו אשר לטעמה היתה גבוהה ביחס לתנאי הדרך ולעובדה כי המדובר היה בצומת. הפגם השני הוא כי הנתבע 1 נסע בנתיב השמאלי כאשר הנתיב הימני היה פנוי [ראה עדותו בעמ' 2 שורה 6].

15.לא הובאה כל ראיה באשר למהירות נסיעתו של הנתבע 1 למעט עדותו לפיה נסע כ – 30-40 קמ"ש. אין בידי לקבוע ממצאים מוחלטים האם מהירות זו סבירה בנסיבות המקרה אם לאו, אולם תוצאת האירוע, בנסיבות שהתרחש, מצביעה על כך שמהירותו של הנתבע 1 היתה גבוהה דיה עד שלא יוכל לבלום בבטחה למקרה ורכב יכנס אל הצומת או הולך רגל יחצה אותה.